תוך כדי הקורס וגם בשבועות שאחריו שמתי ואני עדיין שמה לב איך החומרים שנלמדו משנים את האופן בו אני מסתכלת על אינטראקציות בין אישיות בהן אני לוקחת חלק ואת נקודת המבט של האדם הנוסף שאיתו אני נמצאת באינטראקציה. אני מבחינה שהסתכלות על פעולות של אנשים מנקודת מבט שמנסה להבין את הצרכים שמתוכם הם פועלים מאפשרת לי למצוא איזורים של הזדהות איתם והבנה וכך אני מרגישה שנוצרים גשרים של קרבה חיבור, הזדהות ואמפתיה שהם כל כך שונים ומייטיבים לעומת אי הודאות העמוקים שמיצרים מרחק ולעומתיות שאני כל כך רגילה בהם.
ונקודה אחרונה, הרגשתי שענר באה בעמדה צנועה, לא דוגמטית, פתוחה לשיח וכל אלו אפשרו קרבה קבלה ופתיחות מצידי.